ייצוג במשפט תעבורה

הייצוג בתיק תעבורה כמוהו כייצוג במשפט פלילי לכל דבר ועניין, לרבות סדר הדין הפלילי
ודיני הראיות, ומכאן החשיבות במתן ייצוג רציני ומקצועי במשפט תעבורה.
בשנים האחרונות חלה החמרה דרסטית בתחום התעבורה אשר באה לידי ביטוי הן באכיפת עבירות תנועה חמורות ע"י
משטרת ישראל, והן בעונשים המוטלים על נהגים בגין ביצוע העבירות הללו. מידי יום מוגשים לבתי המשפט השונים
עשרות כתבי אישום לשיפוט מהיר, כאשר כבר בתחילת המשפט עותרת המדינה לעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח,
במידה ויורשע הנאשם. אם פעם נהוג היה לחשוש מעונש של פסילת הרישיון למשך מספר חודשים, בימינו אנו עדים
לא רק לפסילות מינימום לתקופה של שנתיים ויותר, אלא אף לעונשי מאסר ממשיים.

עבירות תעבורה

מהן עבירות תעבורה?
עבירות אלו קבועות בשני חוקים עיקריים, פקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, ותקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. שני הדינים הללו מסדירים ערב רב של עבירות תעבורה, ביניהן עבירות חמורות מאוד כמו לדוגמא: הפקרה לאחר תאונת דרכים, נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות ועוד. כמו כן, אותם דינים מגדירים גם עבירות חמורות פחות, שדינן לרוב הוא קנס כספי, לדוגמא: נהיגה ברכב תוך שימוש במכשיר טלפון נייד, סטייה מנתיב נסיעה, אי נשיאת רישיון נהיגה או רכב ועוד.

נהיגה בשכרות

כדי לבחון האם אדם נהג בשכרות, יש לערוך לו בדיקת שכרות. בדיקת שכרות מתבצעת באמצעות בדיקת דם רגילה, או באמצעות מכשיר שנקרא "ינשוף". ברוב המקרים, תשתמש המשטרה במכשיר אלקטרוני שנקרא "נשיפון" שנותן אינדיקציה ראשונית לגילוי אלכוהול. מכשיר זה הנו מודד כללי של רמת אלכוהול. נהג אשר ביצע את בדיקת הנשיפון ועבר אותה בהצלחה, לא יעוכב לבדיקת ינשוף. להדגיש גם כי לשוטר יש סמכות מלאה לעכב כל נהג לשם ביצוע בדיקת שכרות לאיתור אלכוהול אף ללא חשד מקדים. למרות שמדובר בסמכות מאוד קיצונית, נראה כי הצורך למנוע תאונות דרכים הביא את המחוקק לנקוט באמצעי קיצוני זה.