איך מתחילים גירושין? מדריך לתהליך גירושין שלב אחר שלב

מאת עו״ד אורן חקון | עורך דין ומגשר, חבר בלשכת עורכי הדין משנת 2006.

נבדק ועודכן בתאריך: 15.10.2026

איך מתחילים גירושין? זו אחת השאלות הראשונות שעולות כאשר מערכת היחסים מגיעה לנקודה שבה פרידה הופכת לאפשרות ממשית. לפני שמגישים בקשות, עוזבים את הבית או מקבלים החלטות בנוגע לילדים ולרכוש, חשוב להבין כיצד נראה תהליך הגירושין ומהן ההחלטות שעלולות להשפיע על המשך הדרך.

תהליך גירושין אינו מתחיל בהכרח בבית המשפט. במקרים רבים השלב הראשון הוא בירור משפטי מסודר, בחינת האפשרות להגיע להסכמות והבנת המשמעות של הליך יישוב סכסוך. כאשר קיימים ילדים, דירה משותפת, חשבונות, זכויות סוציאליות או נכסים נוספים, חשוב במיוחד שלא לפעול מתוך לחץ או חוסר ודאות.

במדריך זה נסקור שלב אחר שלב מה עושים כשמחליטים להתגרש, כיצד נערכים נכון לתחילת ההליך, מה קורה עם הילדים והרכוש, מתי ניתן להגיע להסכם ומתי כדאי לקבל ייעוץ משפטי לפני שמתקדמים.

תהליך הגירושין בקצרה — מפת הדרך

  1. ממפים את המצב: מרכזים מידע על הילדים, ההכנסות, הרכוש וההתחייבויות ומקבלים ייעוץ לפני צעדים משמעותיים.
  2. בוחנים אפשרות להסכמה: בודקים אם ניתן להתקדם במשא ומתן או בגישור.
  3. בוחרים את המסלול המתאים: בהתאם לנסיבות, בוחנים הגשת בקשה ליישוב סכסוך, אישור הסכם או הליך מתאים אחר.
  4. מסדירים את המחלוקות: מטפלים בנושאי הילדים, המזונות והרכוש באמצעות הסכם או הכרעה משפטית.
  5. משלימים ומיישמים: משלימים את הליך הגירושין המתאים ומבצעים את ההסכמות או ההחלטות שניתנו.

*המסלול והסדר עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות, ובמקרה דחוף ייתכן שנדרשת פעולה מוקדמת.

מה עושים כשמחליטים להתגרש?

החלטה להתגרש אינה מחייבת פעולה מיידית, ולעיתים דווקא הצעדים הראשונים שנעשים מתוך לחץ עלולים להשפיע על המשך ההליך. לפני פתיחת תיק, עזיבת הבית או קבלת החלטות חד־צדדיות בנוגע לילדים, לחשבונות או לרכוש, כדאי להבין תחילה את התמונה המשפטית והמשפחתית המלאה.
בשלב הראשון מומלץ לרכז מידע בסיסי על הנכסים וההתחייבויות המשותפים, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, הלוואות, דירה או נכסים אחרים, וכן לחשוב כיצד ניתן לשמור ככל האפשר על שגרת הילדים בתקופת המעבר.
חשוב גם לבדוק האם קיימת אפשרות להגיע להסכמות באמצעות משא ומתן או גישור. במקרים שבהם הדבר אפשרי, הסכמות מוקדמות עשויות לצמצם מחלוקות, עלויות וזמן. כאשר קיימים פערים משמעותיים בין הצדדים, חשוב להבין מראש אילו צעדים משפטיים עומדים לרשותכם ומה המשמעות של כל אחד מהם.

האם חייבים לפתוח הליך יישוב סכסוך?

ברוב המקרים, לפני שמגישים תביעות בענייני גירושין, רכוש, מזונות או עניינים הקשורים לילדים, יש לפתוח תחילה הליך יישוב סכסוך. מטרת ההליך היא לאפשר לבני הזוג לבחון אם ניתן להגיע להסכמות ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. לאחר הגשת הבקשה הצדדים מוזמנים לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע.

במהלך תקופת עיכוב ההליכים, שבדרך כלל עומדת על 60 ימים, לא ניתן להגיש את התביעות הרגילות לבית המשפט, למעט מקרים שבהם הדין מאפשר לבקש סעד דחוף או זמני. אם לא הושגה הסכמה, ניתן לאחר סיום התקופה ובכפוף לכללים הקבועים בדין להמשיך להגשת התביעות המתאימות.  

עם זאת, לא בכל מצב נדרש לפתוח יישוב סכסוך. לדוגמה, כאשר בני הזוג כבר הגיעו להסכמה ומבקשים לאשר הסכם גירושין, וכן במקרים מסוימים של סעדים דחופים, אלימות במשפחה או נסיבות חריגות אחרות, קיימים מסלולים שבהם ניתן לפנות לערכאה ללא פתיחת ההליך הרגיל. 

לכן, לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך כדאי להבין גם את המשמעות האסטרטגית של הצעד, את הערכאה המתאימה ואת הנושאים שעלולים להתעורר בהמשך. לא מדובר רק בפעולה טכנית, אלא בשלב שעשוי להשפיע על אופן ניהול תהליך הגירושין כולו.

מה כדאי לבדוק לפני שעושים את הצעד הראשון?

לפני שמתחילים תהליך גירושין, כדאי לעצור ולרכז מידע שיאפשר לקבל החלטות מתוך תמונה מלאה יותר. הצעד הראשון אינו בהכרח הגשת בקשה או פתיחת תיק, אלא הבנה של המצב המשפחתי, הכלכלי והמשפטי כפי שהוא היום.

מומלץ למפות את הנכסים וההתחייבויות של התא המשפחתי: דירה ונכסים נוספים, חשבונות בנק, חסכונות, הלוואות, זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות, כלי רכב, עסקים או זכויות אחרות. המטרה אינה ליצור עימות, אלא להבין אילו נושאים יהיה צורך להסדיר בהמשך.

אם יש ילדים, חשוב לבחון כבר בתחילת הדרך כיצד ניתן לשמור ככל האפשר על שגרה יציבה, מהי חלוקת האחריות הקיימת בין ההורים ואילו החלטות צפויות להתעורר בנוגע למגורים, חינוך, בריאות וזמני שהות.

כדאי גם להימנע מצעדים משמעותיים שנעשים מתוך לחץ — כמו עזיבת הבית, משיכת כספים חריגה, שינוי חד־צדדי בהתנהלות עם הילדים או חתימה על מסמכים — לפני שמבינים את ההשלכות האפשריות שלהם. במקרים רבים, ייעוץ מוקדם מאפשר לזהות טעויות שניתן למנוע עוד לפני שההליך המשפטי מתחיל.

המטרה בשלב הזה היא פשוטה: להבין את התמונה לפני שפועלים. כאשר המידע מסודר והאפשרויות ברורות יותר, קל יותר לבחור אם נכון להתקדם באמצעות הסכמה, גישור או הליך משפטי.

מה קורה עם הילדים בתחילת תהליך הגירושין?

כאשר יש ילדים, תחילת תהליך הגירושין דורשת זהירות מיוחדת. לצד הקושי בין בני הזוג, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על יציבות עבור הילדים ולא לערב אותם במחלוקת המשפטית או להפוך אותם לצד בסכסוך.
בשלב הראשון כדאי לבחון כיצד נראית שגרת הילדים כיום: מי מסיע למסגרות, מי נמצא איתם בשעות אחר הצהריים, כיצד מתחלקים סופי השבוע והחופשות, ומהם הצרכים המיוחדים של כל ילד. המידע הזה יכול לסייע בהמשך כאשר יהיה צורך להסדיר זמני שהות, אחריות הורית והחלטות בענייני חינוך ובריאות.
ככל שניתן, רצוי להימנע משינויים חד־צדדיים בשגרת הילדים בלי להבין את ההשלכות. מעבר דירה, שינוי מסגרת חינוכית או צמצום קשר עם אחד ההורים עלולים להפוך במהירות לנקודת מחלוקת מרכזית.
כאשר בני הזוג מצליחים לשמור על תקשורת עניינית, אפשר לעיתים להגיע להסכמות זמניות כבר בתחילת הדרך. אם הדבר אינו אפשרי, חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני שמתקבלות החלטות משמעותיות, במיוחד במצבים שבהם קיימת מחלוקת על מקום המגורים של הילדים או על היקף זמני השהות.
המטרה אינה רק להגיע להסדר משפטי, אלא לבנות מסגרת שתאפשר לילדים להמשיך בשגרה יציבה ככל האפשר גם בתקופה של שינוי משפחתי.

מה עושים עם דירה, חשבונות ורכוש משותף?

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך גירושין הוא הרכוש המשותף. לעיתים מדובר בדירה, חשבונות בנק וחסכונות, ולעיתים גם בזכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות, כלי רכב, עסק, חובות או נכסים שנצברו לאורך השנים.
בשלב הראשון חשוב להבין מה קיים, על שם מי רשום כל נכס או חשבון, אילו התחייבויות קיימות ומה מקור הכספים. הרישום הפורמלי אינו תמיד קובע לבדו כיצד יחולק הרכוש, ולכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא להסתמך רק על שם שמופיע במסמך מסוים.
כאשר קיימת דירה משותפת, צריך לשקול בין היתר האם אחד הצדדים מעוניין להישאר בה, האם ניתן לרכוש את חלקו של הצד השני, האם נכון למכור את הנכס ומה יקרה בינתיים עם המשכנתה והוצאות הבית. החלטות כאלה משפיעות גם על הילדים, במיוחד כאשר מקום המגורים קשור לשגרת הלימודים ולזמני השהות.
גם חשבונות משותפים דורשים זהירות. לפני משיכת כספים משמעותית, סגירת חשבון או שינוי חד־צדדי בהתנהלות הכלכלית, כדאי להבין את ההשלכות המשפטיות והמעשיות של הצעד.
כאשר יש רכוש משמעותי, פערי מידע או חשש להעברת נכסים, מומלץ לקבל תמונה מסודרת מוקדם ככל האפשר. כך ניתן לנהל משא ומתן או הליך משפטי על בסיס נתונים ולא על בסיס השערות.

לפירוט על דירה, פנסיה, נכסים וחובות, קראו את המדריך לחלוקת רכוש בגירושין.

האם עדיף להגיע להסכם או לפנות להליך משפטי?

אין מסלול אחד שמתאים לכל זוג. במקרים שבהם קיימת אפשרות לנהל שיח ענייני ולהגיע להסכמות בנושאים המרכזיים, ניתן לעיתים לסיים את המחלוקת באמצעות משא ומתן, גישור או עריכת הסכם גירושין, בלי לנהל הליך משפטי ממושך.
הסכם מאפשר לבני הזוג לקבוע בעצמם כיצד יוסדרו נושאים כמו זמני שהות, מזונות, חלוקת רכוש, דירה, חובות וזכויות כלכליות. כאשר ההסכמות ברורות וישימות, ניתן להביא את ההסכם לאישור ולקבל עבורו תוקף משפטי מחייב.
עם זאת, לא בכל מצב ניתן או נכון להגיע להסכמה. כאשר קיימים פערים משמעותיים, חשש להסתרת רכוש, מחלוקת חריפה בנוגע לילדים, חוסר שיתוף פעולה או צורך בקבלת החלטה שיפוטית, ייתכן שיהיה צורך לנהל הליך משפטי.
גם כאשר המטרה היא להגיע להסכם, כדאי להבין מראש את הזכויות ואת המשמעות של הוויתורים וההתחייבויות שנכללים בו. הסכמה טובה אינה רק דרך לסיים את המחלוקת במהירות, אלא הסדר שצריך להיות ברור, מאוזן ומעשי גם לאורך זמן.

כמה זמן לוקח תהליך גירושין?

משך תהליך הגירושין משתנה מאוד ממקרה למקרה. אין פרק זמן אחיד שמתאים לכל זוג, משום שהקצב תלוי בין היתר במידת ההסכמה בין הצדדים, במספר הנושאים שיש להסדיר ובשאלה האם ניתן להגיע להסכם או שנדרש הליך משפטי.
כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לילדים, רכוש, מזונות ונושאים נוספים, ניתן לעיתים לקדם את ההליך בצורה ממוקדת יותר. לאחר ניסוח ההסכם וחתימתו יש להביאו לאישור הערכאה המוסמכת, ובני זוג יהודים נדרשים גם להשלים את הליך סידור הגט בבית הדין הרבני.
לעומת זאת, כאשר קיימות מחלוקות מהותיות ונדרשת הכרעה שיפוטית, התהליך עשוי להימשך זמן רב יותר. מספר ההליכים, מורכבות הרכוש, מחלוקות הנוגעות לילדים, צורך בחוות דעת מקצועיות ועומס בערכאות עשויים להשפיע על משך ההליך.
גם הליך יישוב הסכסוך בתחילת הדרך משפיע על לוחות הזמנים. מטרתו היא לאפשר לצדדים לבחון אפשרות להסכמות לפני פתיחת הליכים משפטיים, ולכן חשוב להביא אותו בחשבון כאשר מנסים להבין כמה זמן עשוי להימשך התהליך כולו.
במקום להתמקד רק בשאלה כמה מהר ניתן לסיים, כדאי לבחון כיצד ניתן לנהל את התהליך באופן שמצמצם מחלוקות ושומר על הזכויות והאינטרסים החשובים לאורך הדרך. לעיתים פתרון מהיר שאינו מסדיר היטב את הנושאים המרכזיים עלול ליצור מחלוקות חדשות בהמשך.

לצד משך ההליך, אחת השאלות הנפוצות היא כמה עולה להתגרש ומה משפיע על העלות.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמתחילים?

ייעוץ משפטי בתחילת הדרך אינו מחייב לפתוח בהליך משפטי. לעיתים מטרתו העיקרית היא להבין את המצב הקיים, את האפשרויות שעומדות בפניכם ואת המשמעות של צעדים שאתם שוקלים לבצע.
כדאי במיוחד לקבל ייעוץ לפני פעולות משמעותיות כמו עזיבת הבית, חתימה על הסכם, שינוי בהתנהלות הכספית, חלוקת רכוש, קבלת החלטות בנוגע לילדים או הגשת בקשה ליישוב סכסוך. במקרים שבהם קיים חשש להסתרת נכסים, להברחת כספים, לפגיעה בקשר עם הילדים או לצורך בסעד דחוף, החשיבות של קבלת ייעוץ מוקדם אף גדלה.
פגישה עם עורך דין לדיני משפחה יכולה לסייע למפות את הנושאים המשפטיים והכלכליים, להבין אילו מסמכים ומידע כדאי לאסוף ולבחון האם נכון לפעול בדרך של גישור והסכמה או להיערך להליך משפטי.
המטרה אינה להסלים את הסכסוך, אלא לקבל החלטות מתוך ידע. ככל שהתמונה ברורה יותר בשלב מוקדם, כך ניתן לתכנן את המשך תהליך הגירושין באופן שקול יותר ולהימנע מצעדים שקשה לתקן בהמשך.

עו"ד אורן חקון

דיני משפחה וגירושין | נהריה והצפון

לפני שעושים את הצעד הראשון, כדאי להבין את התמונה המלאה — פגישת ייעוץ ממוקדת יכולה לעשות סדר, למנוע טעויות ולבחור את הדרך הנכונה עבורכם.

 משרד עו"ד ומגשר אורן חקון בנהריה מלווה לקוחות בכל שלבי הסכסוך המשפחתי – מייעוץ מקדים, דרך גישור להסכמים מקיפים, ועד לייצוג משפטי חסר פשרות בערכאות.

לתיאום פגישת ייעוץ דיסקרטית, חייגו / WhatsApp: 052-266-4777 . לתיאום פגישת ייעוץ ובחינת המסלול המתאים לכם, ניתן להשאיר שם ומספר טלפון בעמוד יצירת הקשר.

חיוג למשרד הודעת וואטסאפ