יישוב סכסוך בגירושין – מה באמת חשוב לדעת לפני שעושים את הצעד הבא?
קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך? שוקלים להגיש בקשה? הוזמנתם לפגישת מהו"ת? הליך יישוב הסכסוך אינו רק תחנת מעבר בדרך לגירושין. דווקא בשלב המוקדם הזה מתקבלות החלטות שעשויות להשפיע על הדרך שבה יתנהל הסכסוך כולו.
תוכן עניינים
1. קיבלתי בקשה ליישוב סכסוך – מה עושים עכשיו?
הליך גירושין אינו מתחיל תמיד בכתב תביעה דרמטי.
לעיתים הוא מתחיל במסמך קצר יחסית: בקשה ליישוב סכסוך.
עבור מי שמקבל את הבקשה, זה יכול להיות רגע מבלבל. לפעמים בני הזוג כבר מדברים זמן רב על פרידה. לפעמים קיימים מתחים, אבל איש מהם עדיין לא אמר במפורש שהנישואין הסתיימו. ולעיתים הבקשה מגיעה בהפתעה מוחלטת.
השאלות הראשונות בדרך כלל הן:
מה זה אומר? האם כבר תבעו אותי? האם אני צריך עורך דין? מה יקרה בפגישת מהו"ת? האם מותר לי להגיש תביעה? האם יש משמעות לכך שבן או בת הזוג הגישו ראשונים?
אלו שאלות חשובות.
אבל מניסיוני בדיני משפחה, יש שאלה נוספת שכדאי לשאול כבר בתחילת הדרך:
איפה אני רוצה להיות ביום שבו הליך יישוב הסכסוך יסתיים?
משום שהתקופה הזאת אינה רק "זמן המתנה".
היא יכולה להיות הזמן שבו מבינים את התמונה המשפטית, הכלכלית והמשפחתית. זמן שבו אוספים מידע, מגדירים מטרות, בוחנים אפשרות להסכם ומחליטים כיצד לפעול אם הניסיון להגיע להסכמות לא יצלח.
לכן, בעיניי, הכלל הראשון הוא פשוט:
לא צריך למהר להילחם. צריך למהר להבין.
2. מהי בקשה ליישוב סכסוך?
ההליך נועד לאפשר לבני משפחה המצויים בסכסוך לבחון אפשרות ליישב את המחלוקות בהסכמה לפני המעבר להתדיינות משפטית מלאה.
ככלל, לפני הגשת כל תביעה בענייני משפחה, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
לאחר הגשת הבקשה מופנים הצדדים ליחידת הסיוע ומוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום – פגישות מהו"ת.
חשוב להבין:
בקשה ליישוב סכסוך אינה כתב תביעה.
בשלב הזה אחד מבני הזוג אינו מגיש כתב תביעה מפורט שבו הוא פורש את מלוא טענותיו בעניין הרכוש, המזונות או הילדים.
אבל מכאן לא צריך להסיק שהבקשה חסרת משמעות משפטית או אסטרטגית.
להפך.
במקרים רבים זהו הרגע שבו נכון להתחיל להבין לאן הסכסוך עלול להתפתח.
להתפתח.
3. מה אני בודק בפגישה הראשונה עם לקוח שקיבל בקשה ליישוב סכסוך?
כאשר מגיע אליי לקוח לאחר שקיבל בקשה ליישוב סכסוך, אני לא מתחיל בשאלה מי אשם במשבר הזוגי.
אני מנסה קודם להבין את מפת הסכסוך.
ברוב המקרים אני ממקד את הבדיקה בשלושה נושאים מרכזיים:
הילדים וזמני השהות, מזונות ורכוש.
בנושא הרכוש חשוב לי להבין כמה שנים בני הזוג נשואים, היכן כל אחד מהם עובד, מהם מקורות ההכנסה והזכויות הכלכליות של כל אחד, אילו נכסים נצברו במהלך החיים המשותפים והאם אחד מבני הזוג הגיע לנישואין עם רכוש שהיה בבעלותו קודם לכן.
כאשר יש ילדים, אני בודק כמה ילדים יש ומה גילם, כיצד התנהלה המשפחה עד היום, מי מההורים היה דומיננטי יותר בענייני החינוך והבריאות ומהן האפשרויות המעשיות לקביעת זמני השהות לאחר הפרידה.
המטרה בשלב הזה אינה למהר להכין כתב תביע אלא לנסות להבין על מה באמת צפויה להיות המחלוקת?
רק כאשר התמונה הזאת ברורה אפשר להתחיל להעריך האם קיים בסיס להסכם, מהם הנושאים שבהם ניתן להתגמש ומהם הנושאים שמחייבים היערכות משפטית.
4. מהי תקופת עיכוב ההליכים?
עם הגשת הבקשה מתחילה תקופת עיכוב הליכים.
ככלל, תקופת עיכוב ההליכים היא 60 ימים ממועד הגשת הבקשה, כאשר ניתן להאריך אותה מעת לעת בהסכמת הצדדים. קיימים בדין גם מנגנונים לקיצור התקופה בנסיבות המתאימות.
במהלך תקופת עיכוב ההליכים לא ניתן ככלל להגיש תביעות בענייני הסכסוך המשפחתי.
אבל המילים "ככלל" חשובות.
הדין מכיר במקרים שבהם אי אפשר להמתין, ומאפשר בנסיבות המתאימות להגיש בקשות לסעדים זמניים או דחופים.
לכן המשפט:
"אנחנו ביישוב סכסוך ולכן אי אפשר לעשות שום דבר" אינו מדויק.
צריך לבחון את נסיבות המקרה ואת סוג הסעד הנדרש.
5. מהי פגישת מהו"ת?
מהו"ת הם ראשי תיבות של: מידע, היכרות ותיאום.
לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה שבה נפתח ההליך.
מטרת פגישות המהו"ת אינה לנהל משפט ואינה לקבוע מי מבני הזוג צודק.
ההליך נועד, בין היתר, למסור לצדדים מידע ולבחון אפשרויות ליישוב המחלוקות בהסכמה.
ההזמנה לפגישת מהו"ת אינה המלצה בלבד. קיימת חובה להתייצב לפגישת המהו"ת הראשונה שנקבעה, ואי-התייצבות עלולה לגרור השלכות דיוניות ואף חיוב בהוצאות. לגבי המשך הפגישות, יש לבחון את הסכמת הצדדים להמשך התדיינות בהסכמה והוראות יחידת הסיוע לפי העניין.
6. האם עורך דין מגיע איתי לפגישת מהו"ת?
פגישת מהו"ת אינה דיון משפטי רגיל, ולכן גם תפקידו של עורך הדין בהליך שונה מתפקידו באולם בית המשפט.
הצדדים רשאים ואף רצוי שיתייעצו עם עורכי דינם לפני פגישות המהו"ת ובמהלכן, לפי הצורך. עם זאת, פגישת המהו"ת הראשונה מתקיימת רק בנוכחות הצדדים ללא עורכי הדין. מבחינתי, השאלה החשובה אינה רק אם עורך הדין נמצא פיזית בחדר בכל שלב, אלא:
האם אתם מבינים את מצבכם המשפטי לפני שאתם מקבלים החלטות?
כאשר קיימת מחלוקת משמעותית בנוגע לרכוש, ילדים, מזונות, זכויות כלכליות או לערכאה שבה עשוי להתנהל ההליך, יש ערך רב להבנת התמונה המשפטית מראש.
לא כדי להגיע למהו"ת עם רשימת איומים.
בדיוק להפך.
כאשר אדם יודע מה חשוב לו, מהן נקודות המחלוקת, היכן קיימים סיכונים והיכן קיימת גמישות, קל יותר לבחון אפשרות להסכמה בצורה שקולה.
7. האם יש משמעות למי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך?
כן.
אבל חשוב לא להפוך את הנושא למיתולוגיה.
עצם הגשת הבקשה ראשונה אינה אומרת שהצד שהגיש אותה "ניצח".
עם זאת, לזהות מגיש הבקשה עשויה להיות משמעות לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, משום שהדין מעניק למגיש הבקשה קדימות מסוימת בהגשת התביעות.
לכן לא נכון להתעלם מהשאלה מי פתח את ההליך.
אבל גם לא נכון לנהל תיק גירושין שלם רק סביב הרצון "להיות ראשון".
אסטרטגיה משפטית צריכה להיקבע לפי המקרה, לא לפי סיסמה.
8. מה לגבי15 הימים שלאחר תקופת עיכוב ההליכים?
כן.
אבל חשוב לא להפוך את הנושא למיתולוגיה.
עצם הגשת הבקשה ראשונה אינה אומרת שהצד שהגיש אותה "ניצח".
עם זאת, לזהות מגיש הבקשה עשויה להיות משמעות לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, משום שהדין מעניק למגיש הבקשה קדימות מסוימת בהגשת התביעות.
לכן לא נכון להתעלם מהשאלה מי פתח את ההליך.
אבל גם לא נכון לנהל תיק גירושין שלם רק סביב הרצון "להיות ראשון".
אסטרטגיה משפטית צריכה להיקבע לפי המקרה, לא לפי סיסמה.
9. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
זו אחת השאלות המורכבות בדיני המשפחה בישראל.
בעניינים מסוימים עשויות להתעורר שאלות סמכות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, ולכן לבחירת הערכאה ולעיתוי הפעולות עשויה להיות משמעות.
אבל אני נזהר מאוד ממשפטים כגון:
"לגבר תמיד עדיף בית הדין הרבני"
או:
"לאישה תמיד עדיף בית המשפט למשפחה".
אלה סיסמאות, לא אסטרטגיה משפטית.
אותה ערכאה שעשויה להתאים ללקוח אחד יכולה להיות בחירה פחות טובה עבור לקוח אחר.
צריך לבחון את התיק, לא את הסטריאוטיפ.
מהם הנכסים? כיצד הם רשומים? מה מבוקש בעניין הילדים? מהם פערי ההכנסה? האם קיימות זכויות עסקיות? מהו הרקע המשפחתי? אילו הליכים כבר התקיימו? ומה בעצם רוצה הלקוח להשיג?
רק לאחר שמבינים את התמונה ניתן לבחון ברצינות את דרך הפעולה.
10. מה כדאי לעשות בתקופת יישוב הסכסוך?
אני רואה בתקופה הזאת חלון להתארגנות ולקבלת החלטות.
זה הזמן לבנות תמונה מסודרת של התא המשפחתי והכלכלי:
הכנסות, חשבונות, נכסים, התחייבויות, זכויות סוציאליות, עסקים אם קיימים, משכנתאות והוצאות משמעותיות.
זה גם הזמן להבין מה באמת קורה עם הילדים.
לא רק במובן המשפטי של "זמני שהות", אלא במובן המעשי:
כיצד נראה השבוע שלהם? מי מטפל בענייני החינוך והבריאות? מהי מידת המעורבות של כל הורה? ומה ניתן לשמר גם לאחר הפרידה?
ובמקביל צריך להעריך האם קיימת תשתית אמיתית למשא ומתן.
אם כן, יישוב הסכסוך יכול להיות הזדמנות טובה להגיע לפתרון.
אם לא, צריך להיות מוכנים גם לאפשרות של הליך משפטי.
11. שלוש טעויות שכדאי במיוחד להימנע מהן בהליך יישוב סכסוך:
- להתעלם מהזימון או לא להתייצב לפגישות מהו"ת
לפעמים קבלת הבקשה מעוררת תגובת קיפאון.
האדם אינו רוצה להתמודד עם האפשרות שהנישואין עומדים בפני סיום ולכן דוחה את פתיחת המכתב, את קבלת הייעוץ ולעיתים גם את ההתייצבות.
זו טעות.
הצדדים רשאים ואף רצוי שיתייעצו עם עורכי דינם לפני פגישות המהו"ת ובמהלכן, לפי הצורך. עם זאת, פגישות המהו"ת עצמן מתקיימות מול יחידת הסיוע, והן אינן תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
גם אם אתם משוכנעים שלא ניתן להגיע להסכם, אי־התייצבות אינה הדרך הנכונה להביע זאת.
- לבצע "מחטפים" מתוך פחד
אחת התגובות המסוכנות למשבר גירושין היא ניסיון ליצור במהירות עובדות בשטח.
למשל: ריקון חשבונות, העברת כספים, שינוי חריג בהתנהלות הכלכלית או שינוי חד־צדדי משמעותי במציאות הנוגעת לילדים.
מעבר לכך שפעולות כאלה עלולות להסלים במהירות את הסכסוך, במהלך יישוב הסכסוך ניתן במקרים המתאימים לפנות לערכאה בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, לעיקול זמני או לעיכוב יציאה מן הארץ.
לכן לפני פעולה חד־צדדית משמעותית אני מעדיף לעצור ולשאול:
מה אנחנו מנסים להשיג – ומה עלולה להיות התוצאה המשפטית של הפעולה הזאת?
לפעמים פעולה שנראית ברגע הראשון כהגנה עצמית הופכת בהמשך לחלק מהבעיה.
- להפוך את פגישת המהו"ת לזירת משפט
פגישת מהו"ת אינה המקום להגיע אליו כדי להוכיח שבן או בת הזוג אשמים בפירוק המשפחה.
אין שם שופט שאמור להכריע מי צודק.
לכן בדרך כלל אין תועלת בהגעה לפגישה עם נאום מלחמתי, רשימת האשמות ואיומים בכל התביעות שמתכוונים להגיש.
יש לכך גם היבט אסטרטגי:
לא כל מידע שיש בידיכם צריך להימסר בכל שלב, ולא כל טענה משפטית או ראיה צריך לחשוף רק מפני שיש הזדמנות לדבר.
הכנה נכונה לפגישת מהו"ת צריכה לענות על שתי שאלות:
מה נכון לומר כדי לבחון ברצינות אפשרות להסכמה – ומה אין צורך לפתוח בשלב הזה?
הגישה שלי ליישוב סכסוך
אני לא מניח מראש שההליך יסתיים בהסכם, וגם לא מניח מראש שהוא יסתיים בבית המשפט.
המטרה בשלב הראשון היא להבין את שלושת מוקדי הסכסוך המרכזיים – ילדים וזמני שהות, מזונות ורכוש – ולבחון את עמדות הצד השני.
כאשר קיימת התנהלות מתונה והוגנת, אני מעדיף למצות את האפשרות להגיע להסכם.
כאשר מוצגות עמדות קיצוניות, אפשר להמשיך לדבר – אבל במקביל צריך להתכונן ברצינות לאפשרות של התדיינות משפטית.
12. מתי אני דווקא ממליץ לנסות להגיע להסכם?
אחד הדברים שאני מנסה להעריך כבר בתחילת הדרך הוא לא רק מה הצד השני דורש, אלא גם איך הוא מתנהל.
כאשר אני מזהה בצד השני גישה מתונה והוגנת יחסית, נכונות להקשיב ולא רק לדרוש, והצעות שנמצאות בתוך מתחם שאפשר לנהל עליו משא ומתן – אני בהחלט מעדיף לבדוק ברצינות אפשרות להסכם לפני שמתחילים בהתדיינות.
הסיבה אינה רק העלות הכספית של הליכים משפטיים.
בסכסוכי משפחה, ובעיקר כאשר יש ילדים, הצדדים צריכים להמשיך להיות הורים גם שנים לאחר שפסק הדין האחרון ניתן.
אם אפשר להגיע לתוצאה משפטית סבירה בדרך שמותירה לצדדים יכולת לתפקד כהורים, יש לכך ערך משמעותי.
אבל מבחינתי מתינות אינה חולשה והסכם אינו מטרה בפני עצמה.
המבחן הוא האם ניתן להגיע להסכם ששומר בצורה סבירה על האינטרסים החשובים של הלקוח.
13. מתי אני מתחיל להתכונן ברצינות להתדיינות?
יש מקרים שבהם כבר בתחילת הדרך מופיעות דרישות שמדליקות אצלי נורה אדומה.
למשל:
דרישה לחלוקה בלתי שוויונית באופן משמעותי של הרכוש ללא בסיס משפטי שנראה מוצדק; דרישה לצמצם בצורה משמעותית את זמני השהות של האב עם ילדיו; או דרישת מזונות שנראית מופרזת ביחס לנתונים.
קיומן של דרישות כאלה אינו אומר שאני מפסיק לדבר.
אפשר לנהל משא ומתן גם כאשר נקודת הפתיחה רחוקה מאוד.
אבל הדבר משנה את צורת העבודה.
אפשר לנסות להגיע להסכם ובאותו זמן להתכונן לכך שלא יהיה הסכם. שתי הפעולות אינן סותרות זו את זו.
במצב כזה אני רוצה שהלקוח יגיע לסיום תקופת יישוב הסכסוך כאשר התמונה כבר ברורה: המסמכים הדרושים בידינו, הנושאים שבמחלוקת מוגדרים, האפשרויות המשפטיות נבחנו, ואם יהיה צורך לעבור להתדיינות – אנחנו לא מתחילים ללמוד את התיק ביום שבו המשא ומתן נכשל.
14. מה קורה אם מגיעים להסכם?
אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמות, ניתן לפעול לאישור ההסכם ולקבלת תוקף של פסק דין.
זה אחד היתרונות המשמעותיים של ההליך.
משפחה יכולה להיכנס למשבר קשה ולצאת ממנו מבלי לנהל במשך שנים תביעות הדדיות.
זה לא אומר שאחד הצדדים צריך לוותר על זכויותיו.
הסכם טוב אינו כניעה.
הוא הסכם שבו הצדדים מבינים מה הם מקבלים, על מה הם מוותרים ומהי האלטרנטיבה אם לא יגיעו להסכמה.
15. מה קורה אם לא מגיעים להסכם?
גם זה קורה.
בסיום הליך המהו"ת הצדדים נדרשים להודיע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך או לסיים אותו. אם לא הושג הסכם, ניתן במקרים המתאימים להמשיך לגישור פרטי או, לאחר התקיימות התנאים והמועדים הקבועים בדין, לעבור להגשת תביעות.
וכאן מתבררת החשיבות של ההכנה המוקדמת.
אם יישוב הסכסוך מצליח – מצוין.
אם הוא נכשל – אני מעדיף שהלקוח לא יגלה ביום האחרון שהוא מעולם לא התכונן לאפשרות הזאת.
16. מה עושים במקרה דחוף?
יישוב סכסוך אינו אומר שבמקרה חירום הידיים כבולות.
הדין מכיר במצבים שבהם המתנה עלולה לגרום נזק ומאפשר בתנאים המתאימים לבקש סעדים זמניים או דחופים גם בתקופת עיכוב ההליכים.
בין היתר קיימים מסלולים לבקשת שמירת המצב הקיים, עיקול זמני ועיכוב יציאה מן הארץ, ובמקרים חריגים גם סעדים דחופים נוספים בהתאם לנסיבות.
לכן כאשר מתרחש שינוי חד־צדדי משמעותי בענייני הילדים או הרכוש, או קיים חשש לנזק ממשי, לא נכון להניח אוטומטית שחייבים להמתין.
צריך לבדוק את המקרה.
ייצוג וליווי בהליך יישוב סכסוך בנהריה והצפון
לאחר כ־20 שנות עבודה בדיני משפחה וניסיון במאות תיקים, אני רואה את הליך יישוב הסכסוך לא כהליך טכני שצריך פשוט "לעבור" אלא כשלב שבו כדאי להבין לאן רוצים שהתיק יגיע.
המטרה שלי אינה להכניס לקוח למלחמה בכל מחיר.
אם ניתן להגיע להסכם ששומר על האינטרסים החשובים של הלקוח ומאפשר למשפחה לסיים את הסכסוך ללא שנים של הליכים משפטיים – ראוי לבחון את האפשרות ברצינות ולתת לה עדיפות.
אבל חתירה להסכם אינה תחליף להגנה על זכויות.
כאשר הסכם אינו אפשרי או כאשר נסיבות המקרה מחייבות פעולה משפטית, חשוב להגיע לשלב הבא כאשר התמונה כבר ברורה והלקוח מבין את האפשרויות העומדות בפניו.
שאלות נפוצות על יישוב סכסוך
כמה זמן נמשכת תקופת עיכוב ההליכים?
ככלל, 60 ימים ממועד הגשת הבקשה אלא אם כן הסכימו הצדדים להארכה נוספת.
כמה פגישות מהו"ת מתקיימות?
ניתן לקיים עד ארבע פגישות מהו"ת, בהתאם לצורך, להסכמות הצדדים ולשיקול הדעת המקצועי של יחידת הסיוע.
האם חייבים להגיע לפגישת מהו"ת?
חובה להתייצב לפגישת המהו"ת הראשונה. אשר להמשך הפגישות, יש לבחון את הסכמת הצדדים להמשך התדיינות בהסכמה. אי-התייצבות שלא כדין עשויה לגרור השלכות דיוניות והוצאות.
האם חייבים להגיע להסכם?
לא. מטרת ההליך היא לבחון אפשרות ליישוב המחלוקות בהסכמה. אם הדבר אינו מצליח, ניתן בהמשך לעבור למסלולים אחרים בהתאם לדין.
האם מי שהגיש ראשון את הבקשה מקבל יתרון?
למגיש הבקשה קיימת, ככלל, קדימות של 15 ימים להגשת תביעות לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים ובכפוף לתנאים הקבועים בדין. עם זאת, עצם הקדימות אינה מבטיחה תוצאה טובה יותר בתיק.
האם אפשר להגיש בקשה לבית המשפט בתקופת עיכוב ההליכים?
במקרים הקבועים בדין ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים או דחופים. הדבר תלוי בסוג הסעד ובנסיבות המקרה.
האם אפשר להגיע להסכם בזמן יישוב הסכסוך?
כן. כאשר מושג הסכם ניתן לפנות לערכאה המוסמכת ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין.