שדרות הגעתון 45, נהריה | שדרות שאול המלך 35, תל-אביב
052-266-4777
04-9841-808

סיפור מהחיים

למי מאיתנו לא יצא להשתתף בקידוש ערב שבת, חתונה או אירוע כלשהו, ולהרים כוסית "לחיים"?
בד"כ באירועים כאלה יוגש לנו יין או משקה אלכוהולי אחר בריכוז כלשהו, לפעמים בתוספת משקה קל
או סתם מדולל באמצעות מספר קוביות קרח. הרמנו כוסית אחת או שתיים, שתינו לחיים ושמחנו עד מאוד.
סיימנו את הערב לאחר שאכלנו היטב והקפדנו לשתות הרבה מים ובעיקר להמתין שעה או שעתיים עד
להתפוגגות האלכוהול בגופנו כך שנוכל לחזור למצב של פקחות ולנהוג בחזרה הביתה. בדרכו חזרה
מהאירוע נעצר תמיר (שם בדוי) ע"י ניידת משטרה לבדיקת רישיונות שגרתית. תמיר עצר את רכבו בצד
הדרך, פתח את החלון והציג לשוטר את רישיון הנהיגה ויתר מסמכי הרכב. בשלב זה הבחין השוטר כי
מפיו של תמיר נודף ריח חריף של אלכוהול.

 

"מה וכמה שתית"? שאל השוטר.
"חצי ליטר בירה גולדסטאר, סיימתי לשתות לפני כשעתיים" השיב תמיר.
לתמיר לא היה מושג ואף לא רמז לגבי העומד להתרחש.

 

כאזרח ישר ושומר חוק שיתף תמיר פעולה עם השוטר ככל שנדרש.
השוטר הוציא מכיסו "נשיפון" וביקש מתמיר לנשוף פנימה בכדי לקבל אינדיקציה ראשונית. תמיר נשף
פנימה והתוצאה הייתה "נכשל". "אני מעכב אותך בחשד לנהיגה בשכרות" פקד השוטר. "מרגע זה ועד
לסיום הבדיקה אתה צמוד אליי, לא אוכל, לא שותה, לא מעשן ולא מקיא" בהמשך לכך מצא תמיר את
עצמו מבצע בדיקת מאפייני שכרות הכוללת עמידה זקופה עם ידיים לצדדים וראש מוטה לאחור,
הליכה על קו , הבאת אצבע לאף ובדיקות ביצוע נוספות. ממצאי הבדיקה תועדו ונרשמו בטופס
מיוחד, בסיומו ציין השוטר כי " הנהג נראה תחת השפעת אלכוהול בינונית".

 

לאחר מכן הועבר תמיר אחר כבוד לשם מתן דגימת נשיפה במכשיר הינשוף.
תמיר נשף פעמיים אל תוך הינשוף ולאחר מספר שניות יצא מהינשוף פלט לפיו נמצאו
בגופו של תמיר 370 מיקרוגרם אלכוהול. בהמשך לכך נפסל רישיון הנהיגה של תמיר
למשך 30 ימים וכן רכבו הושבת גם כן ל-30 ימים. אך בכך לא די, לתמיר נרשם דוח
הזמנה לדין וכתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות – ובאם יורשע בדין
יפסל רישיונו לתקופת פסילה בפועל שלא תפחת משנתיים.
נתפסתם נוהגים בשכרות?
מומלץ להתייעץ בדחיפות עם עורך דין המתמחה בדיני תעבורה

שאלות
נפוצות ותשובות

התופעה של נהיגה בשכרות הפכה בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" ועל כן ניכרת אכיפה מסיבית מצד המשטרה והחמרה יתרה מצד בית המשפט בכל רכיבי הענישה לרבות פסילת רישיון למשך שנים ואף הטלת עונשי מאסר.
הענישה בגין עבירת נהיגה בשכרות הנה חמורה במיוחד, עקב הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מרכב אשר נהוג על ידי נהג שיכור , ורצון המחוקק ליצור הרתעה ברורה לציבור הנהגים המשתמשים בדרך.
סעיף 39(א) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט אשר הרשיע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי מצב כלכלי קשה של נאשם, עבר תעבורתי נקי, היעדר עבר פלילי, ותק נהיגה רב, מעידה חד פעמית, היזקקות ממשית לרישיון הנהיגה לצרכי תמיכה בבני משפחה, טיפולים רפואיים וכו' אינם מהווים נסיבות מיוחדות לאורן מוצדק לחרוג מעונש פסילת המינימום.
נהג הנתפס נוהג בשכרות צפוי לפסילה מנהלית לתקופה של 30 יום וכן להודעה על איסור שימוש ברכב בו נתפס למשך 30 יום, גם אם הרכב בבעלות אדם אחר שאינו הנהג. במקרים מסוימים ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לעתור לביטול הודעת איסור השימוש להוטלה על הרכב.
יצוין כי גם כשתחלוף תקופת הפסילה הנהג עדיין לא יקבל את רישיונו בחזרה אלא יאלץ לעבור שוב מבחן עיוני ( תיאוריה ) וכן מבחן מעשי ( טסט) במקרים מסויימים ביצוע העבירה ו/או ההרשעה בדין מדווחים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), וקבלת רישיון הנהיגה מותנית באבחון רפואי / פסיכולוגי ופסיכיאטרי כתנאי נפרד לקבלת רישיון הנהיגה.
במקרים של רמת שכרות גבוהה או נסיבות חמורות אחרות כגון מעורבות בתאונת דרכים, נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף תגיש התביעה בקשה להארכת הפסילה המנהלית עד לתום ההליכים כלומר עד שיסתיים המשפט עצמו, ובקיצור, פסילה שעלולה לקחת זמן רב.
מיהו "שיכור" לצורך תחולת העבירה של נהיגה בשכרות?
בהתאם לסעיף 64ב(א)3 לפקודת התעבורה, "שיכור" הנו מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה. עפ"י תקנות התעבורה, ריכוז האלכוהול המותר בגופו של נהג הנו עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או לחילופין כמות שאינה עולה על 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם. למרות הכמות המצוינת בתקנות, רף האכיפה של משטרת ישראל עומד כיום על 290 מיקרוגרם, כלומר, אם נמצאו 285 מיקרוגרם והנהג מתנהג רגיל, לא יוגש כתב אישום.
שוטר רשאי לדרוש מכל נהג למסור דגימת נשיפה או בדיקת דם לצורך גילוי אלכוהול בגוף הנבדק.
את בדיקת רמת האלכוהול נוהגים לבצע בדרך כלל ע"י מכשיר הינשוף כאשר על הנהג מוטלת המלאכה לנשוף שתי נשיפות תקינות. לאחר כל נשיפה מוציא המכשיר פלט המראה את ממוצע כמות האלכוהול ביחס לליטר אחד של אויר נשוף . הערך הנמוך מבין שתי הנשיפות התקינות ירשם בסוף הפלט וישמש אינדיקציה "מוחלטת" להיות האדם שיכור. דרך חלופית הנה בדיקת דם שנעשית במעבדה.
חשוב לציין כי על המשטרה מוטלת החובה לעמוד במספר קריטריונים על מנת לבצע בדיקת שכרות כדין שאם לא כן הרי כי ממצאי בדיקת השכרות יהיו בלתי מהימנים ובלתי אמינים. כך למשל, נהג שנעצר לבדיקה שגרתית ופיו או סביבתו נודפים ריח של אלכוהול, יעבור בדיקת מאפייני שיכרות המקדימה לבדיקת הנשיפה. השוטר יציין את ההופעה של הנהג, אופן הדיבור, שיתוף הפעולה וכיו'ב. טרם ביצוע בדיקת הנשיפה יוודא השוטר כי הנהג לא שתה, לא הקיא ולא עישן לפחות 15 דקות. כמו כן חובה על המשטרה לבצע כיול למכשיר טרם לבדיקה, לפי הוראת תקנות התעבורה. קיימת חשיבות מכרעת לעניין לאופן ודרך ביצוע הפעולות דלעיל ע"י הנהג ובמקביל, למיומנות השוטר בעריכת הבדיקות והפעלת מכשיר הינשוף.
אשר על כן, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא זה כדי שיבצע בדיקה מעמיקה של חומר הראיות, יבדוק בין השאר את מהימנות בדיקת השכרות בהתאם למסמכים ויוודא כי האישום הנו בדין.
הטיפול המשפטי בתיקי נהיגה בשכרות חייב להיות יסודי ודקדקני עד הפרט האחרון שכן קיימים מקרים בהם חסר חומר חקירה מהותי ו/או מתגלים פגמים מצטברים בחומר הראיות אשר קיומם עלול להביא לזיכוי, או לכל הפחות להפחתה משמעותית בעונש.
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

שאלות
נפוצות ותשובות

התופעה של נהיגה בשכרות הפכה בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" ועל כן ניכרת אכיפה מסיבית מצד המשטרה והחמרה יתרה מצד בית המשפט בכל רכיבי הענישה לרבות פסילת רישיון למשך שנים ואף הטלת עונשי מאסר.
הענישה בגין עבירת נהיגה בשכרות הנה חמורה במיוחד, עקב הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מרכב אשר נהוג על ידי נהג שיכור , ורצון המחוקק ליצור הרתעה ברורה לציבור הנהגים המשתמשים בדרך.
סעיף 39(א) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט אשר הרשיע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי מצב כלכלי קשה של נאשם, עבר תעבורתי נקי, היעדר עבר פלילי, ותק נהיגה רב, מעידה חד פעמית, היזקקות ממשית לרישיון הנהיגה לצרכי תמיכה בבני משפחה, טיפולים רפואיים וכו' אינם מהווים נסיבות מיוחדות לאורן מוצדק לחרוג מעונש פסילת המינימום.
נהג הנתפס נוהג בשכרות צפוי לפסילה מנהלית לתקופה של 30 יום וכן להודעה על איסור שימוש ברכב בו נתפס למשך 30 יום, גם אם הרכב בבעלות אדם אחר שאינו הנהג. במקרים מסוימים ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לעתור לביטול הודעת איסור השימוש להוטלה על הרכב.
יצוין כי גם כשתחלוף תקופת הפסילה הנהג עדיין לא יקבל את רישיונו בחזרה אלא יאלץ לעבור שוב מבחן עיוני ( תיאוריה ) וכן מבחן מעשי ( טסט) במקרים מסויימים ביצוע העבירה ו/או ההרשעה בדין מדווחים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), וקבלת רישיון הנהיגה מותנית באבחון רפואי / פסיכולוגי ופסיכיאטרי כתנאי נפרד לקבלת רישיון הנהיגה.
במקרים של רמת שכרות גבוהה או נסיבות חמורות אחרות כגון מעורבות בתאונת דרכים, נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף תגיש התביעה בקשה להארכת הפסילה המנהלית עד לתום ההליכים כלומר עד שיסתיים המשפט עצמו, ובקיצור, פסילה שעלולה לקחת זמן רב.
מיהו "שיכור" לצורך תחולת העבירה של נהיגה בשכרות?
בהתאם לסעיף 64ב(א)3 לפקודת התעבורה, "שיכור" הנו מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה. עפ"י תקנות התעבורה, ריכוז האלכוהול המותר בגופו של נהג הנו עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או לחילופין כמות שאינה עולה על 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם. למרות הכמות המצוינת בתקנות, רף האכיפה של משטרת ישראל עומד כיום על 290 מיקרוגרם, כלומר, אם נמצאו 285 מיקרוגרם והנהג מתנהג רגיל, לא יוגש כתב אישום.
שוטר רשאי לדרוש מכל נהג למסור דגימת נשיפה או בדיקת דם לצורך גילוי אלכוהול בגוף הנבדק.
את בדיקת רמת האלכוהול נוהגים לבצע בדרך כלל ע"י מכשיר הינשוף כאשר על הנהג מוטלת המלאכה לנשוף שתי נשיפות תקינות. לאחר כל נשיפה מוציא המכשיר פלט המראה את ממוצע כמות האלכוהול ביחס לליטר אחד של אויר נשוף . הערך הנמוך מבין שתי הנשיפות התקינות ירשם בסוף הפלט וישמש אינדיקציה "מוחלטת" להיות האדם שיכור. דרך חלופית הנה בדיקת דם שנעשית במעבדה.
חשוב לציין כי על המשטרה מוטלת החובה לעמוד במספר קריטריונים על מנת לבצע בדיקת שכרות כדין שאם לא כן הרי כי ממצאי בדיקת השכרות יהיו בלתי מהימנים ובלתי אמינים. כך למשל, נהג שנעצר לבדיקה שגרתית ופיו או סביבתו נודפים ריח של אלכוהול, יעבור בדיקת מאפייני שיכרות המקדימה לבדיקת הנשיפה. השוטר יציין את ההופעה של הנהג, אופן הדיבור, שיתוף הפעולה וכיו'ב. טרם ביצוע בדיקת הנשיפה יוודא השוטר כי הנהג לא שתה, לא הקיא ולא עישן לפחות 15 דקות. כמו כן חובה על המשטרה לבצע כיול למכשיר טרם לבדיקה, לפי הוראת תקנות התעבורה. קיימת חשיבות מכרעת לעניין לאופן ודרך ביצוע הפעולות דלעיל ע"י הנהג ובמקביל, למיומנות השוטר בעריכת הבדיקות והפעלת מכשיר הינשוף.
אשר על כן, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא זה כדי שיבצע בדיקה מעמיקה של חומר הראיות, יבדוק בין השאר את מהימנות בדיקת השכרות בהתאם למסמכים ויוודא כי האישום הנו בדין.
הטיפול המשפטי בתיקי נהיגה בשכרות חייב להיות יסודי ודקדקני עד הפרט האחרון שכן קיימים מקרים בהם חסר חומר חקירה מהותי ו/או מתגלים פגמים מצטברים בחומר הראיות אשר קיומם עלול להביא לזיכוי, או לכל הפחות להפחתה משמעותית בעונש.
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
 
Scroll Up
שינוי גודל פונט
ניגודיות